זיכרונות של זהר

זיכרון שעולה לי משגיא זה באחת הפעמים שטיילנו כל המשפחה בטבע עשינו מסלול הליכה.

אנחנו הנכדים היינו קטנים ושגיא אמר לנו בתחילת המסלול הבאתי שקית זבל שכל לכלוך שנראה בדרך נוכל לאסוף.

למשך כל המסלול אני זוכרת שהסתכלתי עליו בהערצה אוסף כל לכלוך קטן שרואה, ורואה שזה חלק מההנאה שלו ולא מתוך מחויבות.

אני זוכרת שתמיד הוא נתן לנו חום ואהבה ותשומת לב לכל הנכדים, ורואים את זה בכל התמונות שהוא מחבק אותנו וכמה אנחנו אוהבים אותו ומרגישים בטוחים לידו.

שגיא היה גדול מכולנו ותמיד זה שיכולנו להסתכל עליו וללמוד ממנו, וגם זה שעיצב את המשפחה, בחגים תמיד היה עושה את כל הברכות ומסביר לנו על כל ברכה את המשמעות שלה.

במפגשים שלנו בשבתות כל המשפחה מעטות הפעמים שאני זוכרת ששגיא לא היה נוכח, תמיד הוא היה שם לחבר בין כולנו, אני זוכרת שהוא וההורים היו מדברים במרפסת של סבתא שעות ומתווכחים, עד שלבסוף היו אומרים נכון ונכנעים ושגיא היה מחייך בסיפוק, אבל תמיד הקשיב לאחרים בנימוס והשרה אווירה רגועה סביבו.