הספד לשגיגי

12/10/2023

שגיגי שלנו (כמו שסבתא שפרה תמיד הייתה קוראת לך):

אתה היהלום של המשפחה!

אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה כאילו שכולנו תמיד ידענו שאתה היהלום. אתה השמש ואנחנו כוכבי הלכת שסובבים אותה. ואני מקווה שלא יכעסו עלי עוז וליאור, תומר, שירה ונוגה, יועד, שקד וזהר, כשאומר שאתה היית היהלום, הנכד ב- ה’ הידיעה של סבתא. כי כשיש שמש כמוך בסביבה אנשים רק רוצים להיות כוכב לכת שסובב אותה.

מצעירותך תמיד היית אחד יחיד ומיוחד. מצעירותך תמיד היו חשובים לך ההתנדבות והתרומה לקהילה, תמיד חשבת על הזולת ולא על עצמך.

בנערותך: בוגר Lead – המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל, יו"ר מועצת התלמידים במטרו ווסט, וזוכה האות ע"ש אילן ואסף רמון על הצטיינות, מנהיגות ותרומה לקהילה.

ובבגרותך: התקבלת ליחידה טכנולוגית מובחרת בחיל המודיעין אבל אתה רצית לשרת בקרבי, כי שם ראית את הייעוד שלך, רק שם הרגשת שאתה ממקסם את תרומתך למדינה, רצית להכשיר לוחמים ולהוביל אותם, חתמת ויתור על מודיעין והתעקשת לשרת רק בלוט"ר ולא ויתרת עד שקיבלת מבוקשך. כמפקד צוות בלוט"ר נבחרת למצטיין הרמטכ"ל, וכסטודנט התנדבת בארגון פעמונים וליווית משפחות ולימדת אותן ניהול חיים כלכליים אחראים ומאוזנים, איזו בגרות ללוות ולכוון משפחות שלא גומרות את החודש כשאתה עצמך רק בשנות העשרים לחייך.

ובמשפחה, אין יום שלא התקשרת לסבתא לשאול לשלומה, איך עבר עליה היום ואם היא צריכה משהו. בן הדוד שלך ובנות הדודות שלך, ובמיוחד הקטנות יותר – שירה, זהר ונוגה – ממש גדלו על ברכיך. וכמה שהם אהבו אותך.

וכשנולד הוד, הבן של עוז ונועם, בך בחרו עוז ונועם לשמש כסנדק. לא אשכח כמה התרגשת. אבל זה היה ברור. מי אם לא היהלום ישמש כסנדק של הוד?

ובשנים האחרונות, הזוגיות הנפלאה שלך עם עומר, זוגיות אוהבת, הרמונית, מכבדת ומעצימה, זוגיות שהיא דוגמא ומופת לאיך צריכה כל זוגיות להיראות, ללא קשר למגדר של בני הזוג. אתה ועומר מוכיחים כמה זה נכון, כמה זה טבעי וכמה זה אפשרי, ואתם התשובה לכל אומרי ההבל והרוע. אתה שגיא – היית גבר שבגברים!

שגיא שלנו, אתה איש שאהב את עמו ואת מדינתו, שהיה מוכן לתת – וגם נתן – את חייו למענה, ושבסך הכל רצה לחיות עם עומר בן זוגו האהוב במדינה דמוקרטית, ליברלית, שיוויונית, וכמובן - יהודית.

שגיגי היקר, אין דרך לתאר כמה תחסר לנו. כמה תחסר לנו חוכמתך, כמה יחסרו לנו העומקים שבך, כמה יחסר לנו החיוך שלך כשאתה נכנס לבית של סבתא, כמה יחסרו לנו הדיונים והשיחות אתך במרפסת של סבתא, כמה תחסר לנו נעימות ההליכות שלך, כמה יחסר לנו האור שלך, כמה תחסר לנו השמש שלנו, כמה יחסר לנו היהלום שלנו. נתגעגע אליך עד אין קץ.

יהי זכרך ברוך!