הספד לשגיא מזהר

שגיא, לפני שנה עמדתי כאן והיה לי חשוב להיפרד ממך, לא הבנתי את המשמעות שאתה לא כאן יותר, ולא נמצא בארוחות ובחגים יותר, אבל נאלצנו להבין את זה עם הזמן.כבר שנה שאנחנו בלעדיך ואני חושבת שאנחנו לא מבינים כמה אתה חסר, ולפעמים אני חושבת שאם היית כאן, היינו אומרים איך היינו בלי שגיא כל כך הרבה זמן.הבטחתי לך שני דברים, אחד זה שאהיה עם סבתא, ובמהלך השנה במפגשים שלנו חשבתי הרבה על זה שאני איתה גם בשבילך.הדבר השני זה שאני לעולם לא אשכח אותך, קשה לעכל את זה שאתה לא כאן, אבל במהלך השנה תמיד ליווית אותי, במהלך הלימודים וכשהתגייסתי לצבא, גם ברגעים הכי רנדומליים כשפתאום חשבתי עליך. היה לי חשוב להעביר מספר הרצאות שאחת מהן הייתה בצבא, והייתי הכי גאה בעולם להגיד שאתה בן דוד שלי. הרגשתי אחראיות לספר לך, להצליח להעביר לאנשים ולתאר במילים מי אתה, אבל הטוב שלך נתן לי את הביטחון להעביר את זה הלאה. כל מי ששמע עליך התפלא כמה בן אדם יכול להיות טוב בהכל וטוב לאחרים.בחדר אוכל הם כולם דיברו עליך כשלא הייתי שם, אחד אמר "רואים שהוא אחד שמשרה רוגע מעצם הנוכחות שלו", ועוד אמרו "מטורף שהוא הצטיין בכל דבר שהוא עשה, ובכמה דברים הוא התנדב".אז שתדע שאתה ממשיך איתי, ולכל מקום שאליו אלך, ותמיד תהיה המודל לחיקוי שלי. אוהבת ומתגעגעת זהר