הספד לשגיא מעומר - הלוויה

שגיא גולן- אוחנה.

אתה בחרת להיות גולן-אוחנה, בגלל שגולן זה במילעיל ואוחנה זה במילרע. 

יפה שלי! אהוב שלי! המצפן שלי! הגיבור שלי! מושלם שלי!

אהבת חיי

כל החיים חיפשתי אותך. את האחד שאוכל להסתכל עליו כמודל, כהשראה. 

אני לא מאמין שאני נושם אוויר לריאות שלי, אוויר מעולם שבו אתה כבר לא נושם.

אני כאן עומד בקושי רב כי אני מבין שלהיות חזק עכשיו זה בעצם להיות חלש. אני יכול להיות חלש כי עוטפים אותי כל האנשים הטובים שאספנו בחייך והם כל כך רבים. המשפחות שלנו שהן לא משפחות - הן משפחה אחת. וההורים שלך, שהם ההורים שלי. וההורים שלי - שאיבדו בן.

אני עומד פה היום עם טבעת הנישואים שעיצבת לי בדמות נשמתי שהכרת כל כך, שאתה היחיד שהכרת אותה בשלמותה.

זכיתי לאהוב אותך לכל החיים. עד המוות. זכיתי לאהוב שגיא שאוהב בחזרה בכמויות שקשה לתאר, אפילו בעזרת כל המילים החזקות שיש בשפה העברית, בשפה שכל כך אהבת.שגיא שכל מה שצריך כדי להעלות לו חיוך על הפנים זה להפנות לו חיוך. שגיא שישים כל בעל חיים באשר הוא, אדם או חיה, לפניו.שגיא שליטוף רך של כפות ידיו החזקות ממלאות אותי באנרגיה לכבוש את העולם.שגיא שלשפתיו יש כוח קסם כאשר הם פוגשות שפתי. שפתיים שתמיד רציתי כמותן קרובות. שיש בהן כוח קסם להשכיח את הכל, כוח קסם למלא בטוב ולהוציא כל מחשבה לא נעימה. זכיתי לאהוב אותך גבר גיבור, צנוע, מצוין, מעורר השראה, וחכם בצורה שאפשר רק לקנא בה. 

הרבה חלמות רקמנו לנו יחד: בששת השנים האחרונות. זכיתי ביותר מחצי מיליון דקות שהם יותר  משלושים ואחד מיליון שניות להרגיש, לאוהב, ולהגיש נאהב. 

הלוואי והייתה לי עוד שנייה אחת. 

אין דבר שלא שיתפנו אחד עם השני, אין דבר שהיה מחוץ לגבולות האהבה שלנו. היא הכילה את הכל. היא העצימה את הכל. היא הפכה אותנו מאושרים. 

היא הפכה אותנו לאנשים טובים יותר, היא הפכה את העולם למקום טוב יותר. היא הפכה אותי לגרסה הכי טובה שלי. 

כעת. לא עוד. הכל עצר. אתה כהרגלך היית הגיבור. זה שמוביל את הצוות. זה שחוטף ראשון. חוטף חזק כדי להציל אחרים. חותר למגע ללא פחד. אתה ידעת שיש אנשים שצריכים אותך ורצת להציל אותם. כי תמיד שמת את האחר לפניך, כיוון שתמיד שפטת כל אחד לכף זכות. בגלל זה הפסדת בכל משא ומתן ויצאת מרוצה כי השני הרוויח.

עבורי אתה היית ולעד תהיה מאגר של אושר וטוב טהור. טוב כזה שדואג לשבת פעם בשבוע עם משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים וללוות אותם בתהליך השיקום. טוב כזה שבחרנו לאמץ את הכלבה היחידה שאף אחד אחר לא רצה לאמץ במשך שנתיים. טוב טהור כזה שהמטרה היחידה שלו בעולם היא לעשות בו טוב. היית מוכן לוותר על הכל כדי לעשות טוב. על כסף. על זמן. על עצמך. העיקר שיהיה טוב. 

עוד 8 ימים היינו עתידים לעמוד מתחת לחופה. חלמנו יחד על הרגע הזה, תכננו אותו יחד לכל פרט. בכל דילמה אתה שאלת רק שאלה אחת, מה יעשה אותי מאושר? וכך החלטנו.

את החופה הזו המחבלים ימח שמם קרעו לגזרים, אבל באהבה שלנו אף אחד לא יכול לפגוע. אף לא אחד. כי אני ואתה אמנם כל כך שונים אבל איכשהו כל כך דומים. פעם היינו סופרים כמה פעמים ביום היינו אומרים את אותו הדבר בדיוק וגם באותו רגע בדיוק. הסנכרון, הסינרגיה, המחשבות, הדעות, הויכוחים שלעולם לא הפכו לריבים, החיבוקים, הליטופים, הכרבולים הנשיקות יצרו אינטימיות כזו שלא ידעתי שאפשר לזכות בה  עד שפגשתי את העיניים, את החיוך ואת הידיים שלך. אהוב שלי. 

אין עוד מילים לתאר את הכאב. את השכול. זה כואב בכל איבר בגוף בכל שערה, ובכל תא. הם כולם מתאבלים ומצטערים שלא יזכו לפגוש אותך שוב.

ואני. מה אני? אני הוא אתה. אתה הוא אני. בלעדיך אני אדם ללא לב. חי ללא דופק. חי מבלי לנשום.

אני מבטיח לך. אמשיך לחיות את חיי בדרכך. תמיד. תמיד. תמיד עד נשמתי האחרונה אתה תלווה ותנחה כל פעולה שלי. כל מחשבה.

אני רוצה להאמין שאתה במקום טוב יותר. מקום שבו הערכים שלך מובילים את האמנה החברתית שבו. למרות שלך זה לא משנה. הרי שנתת את חייך בעוז ובגבורה ובלי לחשוב פעמיים למדינה שלא נתנה לנו להתחתן או להביא ילדים. זה פשוט כי אתה טוב טהור שיחסר לי ויחסר בעולם לעולמי עולמים לנצח נצחים. אבל אל תדאג אני אביא ילדים אני אביא את ילדיך, תהיה לך את ההמשכיות שכל כך רצית. ואני אהיה האבא שאני וגם האבא שאתה כל כך רצית להיות.

אהוב שלי, אני אוהב אותך תמיד.