הספד הלוויה מגלעד אביו של שגיא

ביקשת ממני לשאת דברים בחופה שלך 

עכשיו אני נושא דברים מעל הקבר שלך.

אתה האור שמאיר לכל מקום, לכל אחד, הדבק שמחבר חברים ומשפחה

כדברי קולגה מטיילורמד: "... הבן שלך, הכי מדהים, שגיא, במותו, השאיר חלל פעור גם מעבר לים.תמיד מלא אור, עיניים בורקות וחיוך מדבק. תמיד נתן לכולם הרגשה שהם חשובים ובעלי ערך"

תמיד רצית לעשות הכי טוב למען אנשים.

לפני שנים כשהתייעצת איתי לגבי כיוונים אפשריים ושיתפת בהתלבטויות, אמרתי לך: "יש בך אוסף יחודי של תכונות שגורמות לכולם להרגיש שאתה הכי מיוחד ובלי הנד עפעף ממליצים עליך לשיא, אם זה אות רמון או מצטיין הרמטכ"ל. אתה יכול לכוון הכי גבוה שאפשר בכל תחום"

יכולתי לדבר איתך שיחות רגשיות עמוקות כמו גם שיחות לוגיות או פילוסופיות, על כל תחום ממש.

מגיל צעיר היתה בך בגרות, שלפעמים בשיחות איתך הרגשתי שאני הילד.

כשהכרתי את עומר, חשבתי: "איזו זכות להכיר כל אחד מכם בנפרד, ולהכיר את שניכם, לראות את האהבה והתקשרות ביניכם, זו זכות גדולה שבעתיים"

מילאת אותי אושר בכל דבר שעשית, בכל מפגש, בכל מבט עיניים, בכל חיוך.

הכאב על החלל שהשארת הוא בלתי נתפס, האור שהארת פתאום כבה

חובה עלינו להמשיך להאיר את אורך שבעת מונים, להמשיך להדביק את המשפחה והחברים, כמו שעשית וכמו שבטוח אתה רוצה שנמשיך לעשות.

נמשיך לחיות בדרכך, נקיים את ציוויך, נחבק ונתחבק עם עומר, המשפחה, החברים וכל אוהבך

אוהב אותך עד השמיים וחזרה

מאז שנולדת ועד שאני אמות