בסיום ההספדים גלעד קרא 5 שירים מספר השירים של נועם חורב, אותו שגיא מאוד אהב
- גלעד גולן
- 6 באוק׳ 2024
- זמן קריאה 3 דקות
מפלצות / נעם חורב
כשתהיה לי ילדה
אני מקווה שאדע
לשמור עליה מרוחות ושדים
מענקים וגמדים
מיצור עם קרניים שאוכל ילדים
אני אבדוק בשבילה מתחת למיטה
אחבוש לה בדמיון כל פצע ושריטה
אכבה את האש מפיו של הדרקון
אגרש את המכשפה שגרה בארון
אשחק את המשחק, עד שתרגע
בפנים מבוהלות, מאוגרפות מדאגה
ואשמח שהיא ככה, פוחדת משטויות
כשיש בחוץ סיבות כל כך אמיתיות
ואז,
כשהיא תהיה בת שבע בדיוק
אאמץ אותה אל לבי בחיבוק
ואתפלל שהיא לא תגלה לעולם
איך היצור עם הקרניים לא באמת קיים
ושהמפלצות הכי מסוכנות הן בכלל
בני-אדם.
געגוע / נעם חורב
אני מתגעגע אליך.
הזמן חולף, והגעגוע לא דוהה, הוא רק משנה צורה. פעם הוא היה מגיע בבום. כמו מחבל מתאבד, בלי אזהרה -
אני יושב עם חברים בסלון ופתאום קופא, כי מישהו זרק את השם שלך לחלל האוויר.
אני מדליק סיגריה בגשם ונזכר איך עישָנו בשרשרת בתחנה עד שייפסק המבול.
אני נקרע מצחוק מקטע שראינו מיליון פעם ב"חברים", ובבת-אחת חוטף צמרמורת בעורף.
והיום, היום הגעגוע מנומס יותר. הוא מתגנב על קצות האצבעות, כמו מילים של משורר. מבקש רשות להיכנס בדלת האחורית. עד כדי כך הוא מהסס, שלפעמים אני צריך לזמן אותו. אני שורף לילות שלמים בהַנשמת הזיכרונות שלנו, כדי שלא תימחק לי. שנייה לפני שאני נרדם, אני כותב תסריטים בראש ומכאיב לעצמי בכוונה. מכאיב לעצמי ומשתולל מהנאה על הכאב הזה, שכמו "במבה" - עוד לא החלטתי אם הוא מתוק יותר או מלוח יותר.
משפחת השכול / נעם חורב
אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול.
אחרי הכול
כבר יש לי משפחה
לא רוצה את כל ה"זכרונו לברכה״
אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול.
באמת סליחה,
לא רוצה את כל ה"משתתף בצערך״
אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול.
לא רוצה את הארון
לא את חגיגות יום הזיכרון
לא רוצה את השירים
אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול.
אבל משפחה לא בוחרים.
בהלוויה שלי / נעם חורב
בהלוויה שלי –
אני לא רוצה שתהיו עצובים
בלי נרות נשמה או פרחים עלובים
בלי הספד מרגש, באמת לא צריך
תבואו בכיף, ותביאו סביח
בהלוויה שלי –
אל תלבשו בגד שחור
אל תחרטו אותיות של "יזכור"
תארגנו איזה די.ג'יי וקצת אלכוהול
אם למות כמו כולם, אז למות בגדול
בהלוויה שלי –
אל תספרו עליי שום סיפורים
"יפה, וחכם, ורגיש להורים!"
תביאו קפה ומשהו מתוק
תריצו קצת דאחקות, אני מבטיח לצחוק
בהלוויה שלי –
אל תפסיקו לשניה לחייך
בלי ציטוטים מ"מה אברך"
או "הוא כל כך יחסר", במבט מיוסר
תחגגו את זה שתהיו פה מחר
בהלוויה שלי –
תנצלו את היום שניתן עד הסוף
תצאו לטיול, תרדו אל החוף
תתחבקו כמו דובים, תגידו שטויות
תנו לי למות כמו שאהבתי לחיות.
בצד של הטובים / נעם חורב
תעשה היום משהו אחד קטן וטוב
תעזור לזקנה לחצות את הרחוב
תגיד "בבקשה" ו"תודה" ו"סליחה"
תחזור עם זר פרחים בהפתעה לאשתך
תשאיר צלוחית עם מים לחתול של השכונה
תחייך למלצר בקפה שבפינה
תתאפק שלא לצפור כשמתחלף שוב הרמזור
תן לזאת שאחריך לעקוף אותך בתור
תתלה את הציור של הילד על הקיר
תגיד "שלום" במעלית לשכן שאתה לא מכיר
תיתן כמה שקלים לקבצן שבחלון
תפתח בשקט את התיק לשומר של הקניון
תקום באוטובוס לאישה עם התינוק
כשהנהג זורק בדיחה, תשתדל טיפה לצחוק
תנסה להיות איש טוב כי אין לנו ברירה
גם אם זה קשה, גם אם חם נורא
תפיץ טיפה של אור היכן שעוד חשוך
לפעמים קורים ניסים במקום הכי נמוך
והימים ימי בצורת, ימי דמע עצובים
אנחנו צריכים אותך איתנו, בצד של הטובים.
תגובות