שגיא היה תלמיד מעולה, אובחן כמחונן כבר בגיל 4 ומאז עבר את הלימודים בקלות. בכל מקום אליו פנה רכש חברים בקלות והיה נאמן אליהם. בכיתה א' המורה נאלצה להסביר לו שלמרות שהיא מתנגדת לאלימות מותר לו להחזיר כדי להגן על עצמו, אבל הוא תמיד העדיף להשתמש בחיוך, ביד מושטת ובהיגיון כדי להפוך יריבים לחברים.
בשנים הראשונות
שגיא גדל כילד סקרן, חכם ורגיש מאוד למה שקורה סביבו. כבר בגן היה ברור שיש בו בגרות יוצאת דופן: הוא השתלב בטבעיות גם עם ילדים גדולים ממנו, וגם עם בני גילו, ותמיד ידע למצוא את מקומו בלי לוותר על עצמו.
הייתה בו יכולת נדירה לשים לב לאחר – למי שקצת נשאר בצד, למי שצריך מילה טובה או יד מושטת. האכפתיות הזו לא הייתה דרמטית או מוחצנת, אלא פשוטה וטבעית, כמו חלק ממנו.
בגיל 4 כבר היה ברור שיש לו יכולות כשל ילד מעל גיל 6 ובכתה ב' אובחן כמחונן.
בבית הספר היסודי
בבית הספר היסודי שגיא היה תלמיד מצטיין, אחראי ואהוב. הוא כיבד מסגרות וכללים, אך גם ידע לעמוד על דעתו ולהשמיע קול כשחש שמשהו לא הוגן.
הסקרנות שלו באה לידי ביטוי גם באהבה לשפות: כבר בגיל צעיר למד לספור עד עשר בהרבה שפות, מתוך משחק ועניין, ובמקביל רכש שליטה מלאה באנגלית – ברמה הקרובה לשפת אם.
שגיא היה ילד שנותן מעצמו, חבר שאפשר לסמוך עליו, ובהדרגה למד גם לשמור על גבולותיו. הרבה ממי שהיה – עזרה, הקשבה, נדיבות – נעשה בשקט, בלי לבקש תשומת לב.
בחטיבת הביניים
בחטיבת הביניים הלכה והתחזקה המנהיגות הטבעית של שגיא. הוא יצר קשרים עמוקים, היה דמות משמעותית עבור חברים רבים, וידע לחבר בין אנשים שונים.
שגיא התנדב במסגרות רבות – מש״צים, מד״צים, אקים ופרס הנוער – והיה פעיל במועצת הנוער. בהמשך נבחר ליו״ר מועצת התלמידים העירונית והשתתף גם במועצת הנוער הארצית.
לצד כל העשייה, הוא נשאר קליל, מצחיק ושמח, עם יכולת ליהנות מהרגע ולהפיץ סביבו תחושת קרבה.
בתקופה זו גם החלה להתגבש חבורה, שלקראת סוף התיכון מנתה 11 חברים. חבורה לחיים.
בתיכון
בתיכון המשיך שגיא לפרוח. הוא הצטיין בלימודיו, התקבל לכיתת המדעים בתיכון מור מטרו־ווסט, והשתתף במסגרות פורמליות של תוכניות מחוננים ותוכניות אקדמיות מתקדמות, שדרשו השקעה, התמדה וחשיבה עמוקה.
במקביל למד גם צרפתית, ניגן בפסנתר במשך שנים והופיע ברסיטלים.
שגיא המשיך להוביל, להתנדב, להדריך ולהשפיע, ובשנת 2009 זכה באות רמון למצוינות, כהוקרה על הישגיו ותרומתו הערכית לחברה.
מנהיגותו של שגיא באה לידי ביטוי, בין השאר, בלקיחת חלק בתוכנית מנהיגות צעירה של LEAD, שם בנה תוכנית לעזרה לתלמידים שקשה להם להשתלב חברתית ולימודית.
כמו כן מצא זמן להיות ראש משלחות נוער לארצות הברית וגרמניה.
ולצד כל זה – הוא ידע גם להשתטות. פורים היה חג אהוב במיוחד: תחפושות מקוריות, רעיונות יצירתיים, הובלת מופעים ופורימונים, עם הרבה צחוק ושמחת חיים. השילוב בין רצינות ואחריות לבין שובבות והומור היה חלק בלתי נפרד ממנו.
שגיא היה אדם של עומק ושל לב פתוח, חכם, ערכי, רגיש ומלא חיים.
הנוכחות שלו, החיוך, המבט שרואה באמת את מי שמולו - כל אלה ממשיכים לחיות בזיכרון ובגעגוע של משפחתו, חבריו וכל מי שזכה להכיר אותו.
