Hover over the illustration to reveal the original image.
December 05
1992
18:00
The Beginning of a Great Light
At Asaf Harofeh Hospital in Rishon LeZion, Sagi entered the world in an easy and swift birth, without causing pain or suffering to his mother.
After the first cry- that familiar and comforting sound signaling all was well- a smile-like grimace spread across his face, which would become his signature expression over the years.
From the day he was born, Sagi was pleasant to everyone, quiet and calm, undemanding, and endowed with a natural, inviting joy that drew love and closeness. Complete strangers would stop his mother on the street while strolling with the stroller, asking to smile at the cheerful baby, and often receiving a smile in return.
1997
Oz, Sagi & Lior
He was born the day before his older brother Oz's third birthday, and about five years later his sister Lior was born, whom he always accompanied with great love, deep concern, and boundless support.
Even though there was a spare room in the house, Sagi and Oz chose to share a common room. Within those walls, they built an entire world of shared interests, movies, and series, and were good friends who shared everything, without any sense of age gap.
When he was in fifth grade, the family moved to Raanana. Sagi easily integrated into the new class, but when the bell rang at the end of his school day, he did not go home with his friends, but waited for his sister Lior to finish her studies, so that they could return home together.
1998
At School
Sagi was a gifted student who was diagnosed at the age of four and passed his studies with honors. But beyond his intellectual abilities, his captivating personality always stood out. Wherever he went, he made friends loyally and easily.
Already in first grade, when his teacher explained to him that he was allowed to defend himself physically, Sagi chose differently: he always preferred the smile, the outstretched hand, and logic, and managed to turn even rivals into close friends.
Hover over the illustration to reveal the original image.
2003
The Gang
In Raanana, the gang came together- Sagi, Eyal and Ido, Sivan and Einat, Michael, Uriel, Guy, Jordan and Golan. Some had known each other and been good friends since elementary school, and Sagi wanted to be part of them. Truth be told, they wanted him no less, with his silly humor and all the personal charm he brought everywhere, but after a short and decisive discussion, they told him that, for the record, he needed to pass a small courage test and eat a raw egg. That was probably one of the few tests in life that Sagi didn't pass, and yet he was recognized as an honorary member of the gang.
They did everything together, good friends who grew up to become each other's landscape. They would meet together in the Presidents' Park in the afternoons, first experiments, a forbidden cigarette, shared and pitch-black humor. They challenged each other: running in underwear around the city, eating the biggest dish on the menu at Nafis in the middle of the night. Laughing endlessly. True friendship, the kind that lasts a lifetime, the kind that allows getting a silly tattoo together and knowing they would never regret it, because these are the true friends etched forever on their bodies.
Class
of
2009
פעם מנהיג תמיד מנהיג
כנער סדר היום של שגיא היה כמעט בלתי אפשרי: חונכות אישית, מד״צים, פרס הנוער, של"ח, יו"ר מועצת תלמידים, משלחות הסברה לארה"ב ולגרמניה, נגינה על פסנתר, אחת לשבוע למד במסגרת העשרה לילדים מחוננים ועוד.
בכיתה י"א ו-י"ב השתתף במסלול לפיתוח מנהיגות LEAD ובמסגרתו הקים פרוייקט אישי לעזרה לתלמידים.
בשנת 2018 בכנס בוגרים של הארגון הכיר את עומר. בסוף הכנס הם כבר קבעו את הדייט הראשון שלהם לערב שלמחרת.
2009
אות רמון
Eight high school students from across the country—students who serve as examples of leadership, quality, and excellence in their character, achievements, and actions—were selected to receive the 2009 Ilan Ramon Excellence Award.
They were chosen from thousands of others based on their ability to achieve exceptional personal accomplishments and contribute to the community in creative ways, driven by a sense of mission and social commitment.
Among the distinguished attendees at the Ramon Award ceremony was Rona Ramon, and Sagi, who spoke, tried to direct his words primarily to her. Just before Sagi took the stage to speak, he reminded himself to speak slowly, separating word from word. He spoke into the microphone with a confident voice:
"For me, Ilan Ramon is a symbol of Israeli excellence. His Israeli and Zionist figure, combined with his high abilities and achievements, serves as a role model and example of the ideal Israeli. From looking at his life and his leadership persona, and knowing that he dedicated his life to defending his people and homeland, I cannot help but admire him and hope there are many more like him in the country."
עברו עם העכבר על האיור
וגלו את התמונה המקורית
מחזור
2011
שנת שירות
Before the army, Sagi chose to embark on a year of service with a Lead commune at the Kadima youth center in Bat Yam.
For a year, Sagi and his commune friends lived in Bat Yam, volunteering daily at the club where they prepared educational materials and connected with the kids and teens' struggles and successes alike.
2012
צבא ההגנה לישראל
שגיא החל את דרכו ביחידה ללוחמה בטרור כחייל למופת, ומהר מאוד הפך למפקד בולט שהיה מוכר בזכות מקצועיות ללא פשרות, מסירות טוטאלית ואנושיות עמוקה. לאחר שיצא לקצונה בבה"ד 1 במחזור הראשון של הקצינים המיועדים, הוא חזר ליחידה כדי להוביל כמפקד מחלקה את מחזור הגיוס החדש. הוא ליווה את הלוחמים לאורך כל מסלול ההכשרה המאתגר בבא"ח כפיר ובבקעת הירדן, ועיצב שם את "צוות שגיא".
הפיקוד על צוות במסלול היה עבור שגיא שליחות תובענית שדרשה השקעה אינסופית, במיוחד לאור העובדה שביצע אותה ללא פשרות. הוא הקפיד על הכנות מקצועיות דקדקניות הרבה מעבר לשעות האימונים הרגילות, ותמיד פעל לפי העיקרון המקודש של דוגמה אישית: הוא היה זה שקם ראשון והולך לישון אחרון, מוודא שחייליו אכלו ושבעו לפניו וסוגר איתם שבתות ארוכות בשטח. המנהיגות הטבעית שלו בלטה מהרגע הראשון: הוא הצליח לבנות צוות מגובש שמאמין בעצמו דרך שילוב מדויק של משמעת בריאה, מוטיבציה גבוהה ורגישות אנושית יוצאת דופן, כשהוא מבצע בעצמו כל משימה שביקש מחייליו.
עם סיום 14 חודשי ההכשרה הארוכים של הצוות, שגיא קודם לתפקיד סגן מפקד מדור לוט"ר. בתפקידו כסגן, הפך שגיא לחלק בלתי נפרד מהשלד הניהולי והמבצעי של היחידה, כשהוא שותף לקבלת החלטות יחידתיות מהותיות וניהול מערכות הכשרה מורכבות תוך חיבור רציף לשטח. בנוכחותו השקטה ובקור הרוח שאפיין אותו, הוא היה עוגן בסיטואציות מאתגרות והיה חלק אינטגרלי מהתפקוד השוטף ומהפעילות המבצעית של היחידה. שגיא לא רק הכשיר לוחמים מיומנים, אלא בנה אנשים והותיר חותם עמוק על דמותה של היחידה ועל כל מי שזכה לשרת תחת פיקודו.
עברו עם העכבר על האיור
וגלו את התמונה המקורית
2015
טיול אחרי צבא
For the big trip after the army service, Sagi went to Mexico following his volunteer service.
Sagi crossed the continent in his unique way, sometimes walking alone enjoying the silence and landscapes, sometimes with friends from home or those he met along the way, and during significant periods his parents, Etty and Gilead, joined him, getting to share magical moments from the journey. At one of the trip's highlights, when caught in a sudden and dangerous flash flood, his innate qualities came to the fore: without hesitation, he demonstrated resourcefulness and exceptional leadership, acting calmly and helping others escape the trouble.
During the journey, he also decided to share with his family and friends his newfound understanding that he also loves men, and the family accepted and embraced it. When he returned to the country on a team weekend in Eilat, he also told the guys from the unit.
2015
Sagi was the second grandson to Grandpa Moshe and Grandma Shpra.
At family gatherings, the little cousins would run straight to him and pounce on him with hugs. He would play with them, romp around, and turn every meeting into a joyful adventure.
Over the years, as the children grew, something in the relationships only deepened. They looked up to him in admiration, seeing him as a role model not just because he was older, but because he was an exceptional person: talented, successful in everything he touched, yet remained humble and modest. With him, one could talk about any topic and always receive a listening ear, deep thought, and good advice.
Sagi himself saw family as a precious asset. It was important to him to attend gatherings, shared meals, trips, vacations—every moment that creates memories. At Friday dinners and holidays, he always stood at the head of the table, the one who blessed and led the rituals. Alongside the blessings, he would occasionally add explanations and meanings, enriching all the diners.
The Extended Family
שגיא בלב משפחת אוחנה
Sagi was warmly embraced by Omer's family and became an inseparable part of it. Despite the initial difficulty in accepting that Omer had a partner, not a girlfriend, Sagi won their hearts at Friday dinner. Omer's father saw him as his own son and looked forward to leading them to the chuppah. A deep bond that continues to this day, as the father marches in Pride parades with a "Team Sagi" flag. Omer's 12 nephews adored Sagi, climbed on him, and eagerly awaited their joint pajama parties, where they built tents in the living room and went together to the sea and pool.
Omer's nephew Gur made a wish on his fifth birthday, right before blowing out the candles on the chocolate cake—he closed his eyes and wished: "May Sagi, my uncle, always stay in my heart..." And Arad, another nephew aged 7, turned the thoughts he wrote in his diary into a presentation about Sagi, which he showed to his entire class.
In his loving presence, Sagi knew how to create a world of joy and security for them, leaving an imprint of acceptance and love in the hearts of the entire family.
2017
אקדמיה
Sagi's desire to educate himself and impact Israeli society led him to the Hebrew University of Jerusalem for the prestigious bachelor's program in philosophy, economics, and political science, followed by a master's in public policy.
In his academic work, he chose to write about social mobility and equality—issues that burned within him and reflected his desire to repair the world, improve Israeli society, and particularly uplift its weakest members.
2019
Daisy
When Sagi and Omer moved to Herzliya, Sagi noticed that Omer missed the family dog they had left with his parents in Jerusalem, so they decided to adopt one.
At an adoption day event with the SOS organization, they saw crowds gathering around cute puppies and young dogs. Sagi then asked a volunteer for the dog that no one else wanted to adopt.
The volunteer led the couple to Daisy, who wasn't quite healthy- thin, with sparse fur and bald patches on her belly, and human-like eyes with a sad gaze. In that moment, Sagi looked at Omer with a determined glance. Daisy became the cherished baby of both, recovered, gained weight, and regrew her fur. She made a point of greeting Sagi every day with love and demanding that he play, pet, and walk with her.
מאי
2022
הלב של הצוות
שגיא הצטרף לטיילורמד במאי 2022 והביא איתו אנרגיה נדירה: ברק בעיניים, סקרנות ורצון אמיתי ללמוד, לעשות ולהרים את כולם איתו. הוא הגיע לחברה מתוך מחויבות עמוקה לאימפקט - לעזור למטופלים בארה״ב לקבל טיפול רפואי דרך מציאת תוכניות סיוע מתאימות.
שגיא היה מקצוען שמלמד, מתווכח בחיוך, ומספר באהבה על דייזי, עומר והמשפחה. הוא בנה קורס SQL והשפיע על כל פרויקט, ב-12:23 היה כמעט תמיד במטבח עם הסלט המפורסם שלו. לזכרו הקמנו ספרייה במשרד, כמקום שממשיך את רוחו, סקרנותו וטוב ליבו.
עברו עם העכבר על האיור
וגלו את התמונה המקורית
05 דצמבר
2022
נישואים
את יום ההולדת השלושים של שגיא החליטו שגיא ועומר לחגוג בטנריף. הם תכננו לטפס על הר געש אבל מזג האוויר הקשה דחה את התוככנית מיום ליום, עד שלא נותרה ברירה והם החליטו לטפס על ההר למרות הרוחות העזות. הטיפוס היה מאתגר, ורגע לפי שהגיעו לפסגה שגיא החליט שזה הזמן להפתיע את עומר. הוא כרע ברך והציע נישואים.
החתונה נקבעה ל-20.10.2023 וההכנות היו רבות, תכנון חופה מיוחדת בלב המדבר, עיצוב החליפות והזמנת המשפחה והחברים הרבים שהתרגשו לקראת האירוע שחיכו לו כל כך.
צוות שגיא וצוות נגרי בהליכה מבצעית לכיוון שכונת הכרם בבארי, במשימה לחלץ משפחות לכודות בממדים.
השבת השחורה
בבוקר 7 באוקטובר, עם הישמע האזעקה, שגיא קפץ מהמיטה, לבש מדים והקפיץ את צוות שגיא לבסיס. רגע לפני שיצא, אמר לעומר, בן זוגו: "עוד שבוע".
לאחר שהצטיידו, הגיעו צוות שגיא וצוות נגרי מיחידת הלוט"ר לשכונת הכרם שבקיבוץ בארי. מטרתם הייתה לחלץ משפחות שנלכדו בממדים. הלוחמים עברו בית אחר בית, חילצו משפחות רבות מבתיהן השרופים, כדי לרכוש את אמונם של הנצורים, שגיא הציג את עצמו: "אני שגיא מהרצליה" ודאג לתת מים לילדים הלכודים. במקביל הלוחמים ניהלו קרב עיקש מול מחבלי חמאס שביצעו מעשי טבח, אונס וחטיפה בקיבוץ.
07
אוקטובר
2023
08
באוקטובר
2023 | 00:18
לב אדום
שגיא ועומר החליטו שישמרו על קשר גם כשלא יוכלו לכתוב, והחליטו לשלוח בכל שעה אחד לשני לב אדום.
בשעות הלילה המאוחרות הצוות סיים לחלץ את המשפחות בבתים שהיו באחריותם, היו להם כמה דקות להתרענן באחד הבתים. שגיא ניצל את הזמן כדי לעמוד בהבטחתו לעומר, ולכתוב את המילים שלו לחופה בפתק בפלאפון בשעה 23:54. שגיא שלח לב אדום. אחרון. בשעה 00:18.
לאחר מכן הלך שגיא בראש לחלץ את אלי גינסברג ז"ל מאזור הגדר של הקיבוץ. במהלך קרב ההצלה, שגיא נורה על ידי מחבל שערב לכח בשיח בכסות החשכה. הלוחמים שהיו עם שגיא נפצעו, שגיא נפל ומת במקום.
בקרבות הגבורה בבארי, נפלו ארבעה לוחמים מיחידת הלוט"ר:
-
סא"ל אלי גינסברג ז"ל - מפקד היחידה היוצא
-
רס"ן (במיל') שגיא גולן ז"ל - מפקד צוות במילואים
-
רס"ן (במיל') רועי נגרי ז"ל - מפקד צוות במילואים
-
רס"ר (במיל') עמרי בלקין ז"ל -לוחם במילואים בצוות נגרי
12
באוקטובר
2023
זכיתי לאהוב
שגיא ועומר עברו על מאות שירים כדי למצוא את שיר החתונה הנכון, כששמעו את המילים שכתב עברי לידר הם ידעו שאלו המילים שאיתם ירצו להכנס לחופה.
במקום ללוות את שגיא לחופה, ליוו אותו אלפי בני משפחה, חברים, ועומר אהובו, בלוויה. הזרים מכותנה שבחרו בני הזוג בקפידה הונחו על הקבר, ועברי לידר שר:
"וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב"
